סיפור מלכותי, בקבוק כבד, ובושם אחד שכולם מנסים להעתיק.
בית הניש שבנה את עצמו על מורשת של חייטי חצר, והפך לשם הכי מועתק בעולם הבישום. כאן הסיפור של קריד ושישה מהבשמים שלו שסקרנו באתר.
על כל בקבוק של קריד מודפסת השנה 1760. לפי הסיפור של הבית, באותה שנה פתח ג'יימס הנרי קריד בית חייטות בלונדון, שהלביש את המלוכה הבריטית, ובהמשך גם רקח בשמים בהזמנה לנפוליאון, לקיסרית אז'ני ולמלכה ויקטוריה. כדאי לקרוא את זה בזהירות: חוקרים ועיתונאים שבדקו את הטענות לא מצאו להן תיעוד היסטורי, ורוב הבשמים שקריד מוכרת היום נוצרו מאז שנות השבעים.
מה שבטוח הוא שמי שבנה את קריד כבית בישום היה אוליבייה קריד, שהעביר את מרכז הפעילות לפריז. ב-1985 יצא Green Irish Tweed, בושם ירוק של עלי סיגלית, אירוס ועשב רטוב, שהפך לבושם של שחקנים ופוליטיקאים. עשר שנים אחר כך הגיע Silver Mountain Water, עם תה ירוק ודומדמנית שחורה, ששמו נלקח מהנחלים של האלפים השווייצריים. בנו ארווין קריד הצטרף לעבודה, והבית נשאר עסק משפחתי עד השנים האחרונות.
ואז, ב-2010, יצא Aventus. אננס, דומדמנית שחורה וליבנה מעושנת, על בסיס אזוב אלון ומאסק, בהשראת נפוליאון. תוך עשור הוא הפך לבושם הניש המדובר בעולם ולבושם המועתק ביותר בהיסטוריה, עם מאות גרסאות זולות של בתים אחרים. אחריו באו Royal Oud ב-2011, Aventus for Her ב-2016 ו-Viking ב-2017. ב-2023 נמכר הבית לקבוצת Kering, בעלת Gucci ו-Saint Laurent.
המחיר הוא נקודת התורפה. בקבוק של קריד עולה בישראל יותר מאלף שקלים, ולא מעט חובבי בישום מרגישים שמשלמים בעיקר על השם והסיפור. גם האצוות של Aventus משתנות מבקבוק לבקבוק, עד שבפורומים מתווכחים איזו שנה הייתה הטובה ביותר. ועדיין, לבשמים הטובים של הבית יש ליטוש ונוכחות שקשה למצוא בהעתקים. בחרנו כאן שישה בשמי קריד שסקרנו, ואת השאר תמצאו בקטלוג המלא.