זהב, מדוזה, ובושם שנכנס לחדר לפניך.
בית האופנה שהפך את הראוותנות לשפה, ובשמים שעובדים באותה שיטה: בולטים, נגישים ועמידים. כאן הסיפור של ורסאצ'ה וששת הבשמים שלה שסקרנו באתר.
ג'אני ורסאצ'ה גדל ברג'ו קלבריה, בסדנת התפירה של אמו, והגיע למילאנו בשנות השבעים כדי לעצב עבור בתי אופנה אחרים. ב-1978 הציג קולקציה ראשונה בשמו, ובחר לבית סמל שאף מעצב אחר לא היה מעז: ראש המדוזה מהמיתולוגיה היוונית, היצור שמי שמסתכל עליו לא יכול להסיט את המבט. זה גם היה הרעיון של הבגדים, צבעים חזקים, הדפסי זהב בארוקיים ובדים שנצמדים לגוף.
הבישום הגיע כמעט מיד. ב-1981 יצא בושם הנשים הראשון של הבית, ושלוש שנים אחר כך Versace L'Homme. בשנות התשעים ורסאצ'ה כבר הייתה שם מוכר בכל דיוטי פרי, עם קווים צעירים כמו Blue Jeans. ביולי 1997 נרצח ג'אני בפתח ביתו במיאמי, ואחותו דונטלה לקחה את ההגה. בשני העשורים שאחרי היא הובילה גם את הבשמים לכיוון מסחרי יותר: Crystal Noir ב-2004, Bright Crystal ב-2006 ו-Versace Pour Homme ב-2008.
את ההצלחה הגברית הגדולה הביא Eros ב-2012, עם מנטה, תפוח ירוק, טונקה ווניל, בבקבוק טורקיז עם המדוזה. הוא הפך לאחד הבשמים האהובים על גברים צעירים בעולם, ואחריו הגיעו Dylan Blue ב-2016 וגרסאות כמו Eros Parfum. ב-2018 נמכר הבית לקבוצת Capri, ובדצמבר 2025 הושלמה מכירתו לקבוצת Prada. כמה חודשים קודם לכן, במרץ 2025, עזבה דונטלה את תפקיד המעצבת הראשית אחרי כמעט שלושים שנה.
הבשמים של ורסאצ'ה הם לא המקום לחפש עדינות. רובם מתוקים, חזקים ובנויים להיות מורגשים במועדון, בחתונה ובאוטובוס, וחלק מהקהל מוצא אותם צפויים או סינתטיים מדי. מצד שני, מעט בתים מציעים עמידות והקרנה כאלה במחיר שנשאר סביר יחסית לבשמי מעצבים. כאן ריכזנו את ששת בשמי ורסאצ'ה שסקרנו באתר, ארבעה לגבר ושניים לאשה.