תיאור הבושם
בושם טרזור מאת Lancôme
קשה לפספס את הבקבוק: פירמידה הפוכה מזכוכית עבה, שנראית כאילו היא עומדת על קצה אחד בלבד. בושם לאשה טרזור יצא ב-1990, והבקבוק הזה היה ההבטחה — אוצר, תכשיט, משהו שמחזיקים בזהירות. את הריח כתבה סופיה גרויסמן, המבשמת שעמדה גם מאחורי Paris של YSL ו-Eternity של קלווין קליין, והחתימה שלה מורגשת כאן מהשנייה הראשונה: ורד עגול ורך שנראה כאילו מישהו חיבק אותו חזק מדי. עד היום הוא נחשב לאחד הסמלים של בשמים יוקרתיים לאישה מסוף המאה ה-20.
הפתיחה היא פירותית ושמשית — אפרסק בשל, משמש וברגמוט, עם ורד שכבר מחכה מתחת. אין כאן הדרים חדים או טריות מימית; זו מתיקות של פרי קיצי, כמעט קטיפתית, שמרגישה מיד "שנות ה-90" במובן הטוב.
האמצע הוא הלב האמיתי של בושם טרזור: אירוס אבקתי, יסמין, הליוטרופ וסחלב שיוצרים ענן פודרה שמזכיר קופסת איפור יוקרתית — שפתון, אבקת פנים ומראה עם מסגרת זהב. זה החלק שחלק מהנשים מתאהבות בו מיד, וחלק אחר מרגיש שהוא "ריח של אמא".
הבסיס חם ועמוק: סנדל, ענבר, וניל ומאסק, עם הד של משמש שחוזר גם אחרי שעות. זה גם הסוד של העמידות — עשר שעות ויותר אינן חריגות, והריח נוטה להישאר על צעיף או מעיל עד למחרת.
החיסרון נובע בדיוק מאותה עוצמה. Trésor נכתב לעידן שבו בושם נועד להיכנס לחדר לפני הלובשת, ובמשרד פתוח או ברכב סגור שני רססים כבר יכולים להרגיש כמו יותר מדי. גם האופי האבקתי-ורדרד לא מתאים לכולן — מי שרגילה לבשמים נקיים ושקופים עלולה למצוא אותו מיושן. מהצד השני, זו קלאסיקה במחיר הוגן: בקבוק 100 מ"ל נמכר בישראל החל מכ-320 ₪, פחות מרוב השקות הדגל החדשות של אותו בית.
למי זה מתאים? לאישה שאוהבת ורדים עשירים ואבקתיים, לערבי חורף, לחתונות ולארוחות חגיגיות. טיפ קטן מניסיון: רסס אחד על החזה ועוד אחד על הצעיף מספיקים לערב שלם, ועדיף לוותר על פרק היד — שם הוא נוטה להיות הכי חד בשעה הראשונה. בימי קיץ לחים הוא פשוט כבד מדי, וכדאי להשאיר אותו במגירה עד נובמבר. מי שמחפשת את אותו DNA בגרסה כהה ומתוקה יותר, עם קפה ופרלינה, תמצא אותו ב-La Nuit Trésor.
קראו את חוות הדעת המלאה שלנו על Lancôme Trésor ›
