תיאור הבושם
לונה רוסה מאת Prada
השם Luna Rossa הגיע לפראדה מהים לפני שהגיע לבקבוק: זה שמה של סירת המפרש שפראדה מממנת בגביע אמריקה עוד מסוף שנות ה-90, ו-Prada Luna Rossa שיצא ב-2012 נבנה כדי להריח כמו הסיפור הזה — סיפון רטוב, חבלים מתוחים ובוקר צלול על המים. מאחורי הניסוח עומדת דניאלה אנדרייר, שחתומה על רוב הקטלוג של פראדה, והיא בחרה דווקא לא ללכת על האקורד האקוואטי-מלוח שכל המותגים השתמשו בו באותן שנים.
הפתיחה של בושם לונה רוסה היא לבנדר צלול שנחתך בתפוז מר, מרירי ומעט קליפתי. זה לא לימון מתוק אלא הדר יבש שמזכיר קליפת תפוז שנשארה בשמש. מי שמכיר את הלבנדר של בשמי ברברשופ קלאסיים יזהה אותו מיד, אבל כאן הוא נקי ומבריק יותר, כמעט סבוני.
האמצע מכניס נענע ומרווה מרושתת, ופה הבושם נהיה ירוק ואוורירי. הנענע לא מרגישה כמו מסטיק אלא כמו עלה שנמעך בין האצבעות, והמרווה מוסיפה לה צד עשבוני ומריר שמונע מהקומפוזיציה להפוך למתוקה מדי.
הבסיס נשען על אמברט, זרעים בעלי ריח מוסקי מצמח ממשפחת החלמיתיים, ועל אמברוקסן, המולקולה המינרלית שמוכרת מ-Sauvage של דיור. כאן היא במינון עדין בהרבה, ולכן הייבוש נשאר עורי וצמוד ולא רועש. זה גם החיסרון המרכזי: אחרי ארבע-חמש שעות בושם לגבר פראדה לונה רוסה כמעט נעלם, ומי שמצפה לעוצמה של הפלנקרים המאוחרים, כמו Luna Rossa Carbon או Black, עלול להתאכזב.
בתוך המשפחה, המקור הוא הגרסה הכי אוורירית. Luna Rossa Carbon מ-2017 מתכתב עם הבשמים המינרליים-מתכתיים שהגיעו בעקבות Sauvage, ו-Luna Rossa Black ממשיך לכיוון הערב עם קומרין ופצ'ולי. מי שרוצה לבנדר נקי ופשוט, בלי להתחרות באף אחד, יחזור למקור.
זה בושם ליום: משרד בקיץ, נסיעה לחוף, ארוחת צהריים בחוץ. בערבי חורף הוא מרגיש קצת דליל. בקבוק 100 מ"ל נמכר בישראל החל מכ-290 ₪, כך שהוא אחת הכניסות הזולות לעולם של פראדה, ומחיר הגיוני לבושם שאפשר לרסס בנדיבות ולחדש אחרי הצהריים בלי לחשוב פעמיים. מי שלא בטוח איך הוא יתנהג על העור שלו יכול להתחיל מבקבוק ה-50 מ"ל ולבדוק אותו לאורך שבוע של חום אמיתי.
קראו את חוות הדעת המלאה על פראדה לונה רוסה ›
