Égoïste Platinum הוא אחד הבשמים הכי פחות "טרנדיים" במדף של שאנל — ואולי בגלל זה הוא עדיין נמכר. אין בו שום דבר שמנסה לרצות: לא פירות, לא סוכר, לא ענן מתוק.

לבשנו אותו לאורך שבועיים של ימי עבודה, פגישות וערב אחד בחוץ, והשווינו אותו מול בשמים ארומטיים עכשוויים כדי לראות אם הוא באמת מרגיש מיושן.

מה הדיבור על הריח?

חוות דעת על תווי הניחוח

הריח בנוי כמו מתכון ישן וטוב — שלוש שכבות ירוקות שהולכות ומתייבשות:

• פתיחה לבנדר ורוזמרין צלולים, פטיגריין מרירי ונרולי שמאיר את הכול. רענן, יבש ולא מתוק.
• אמצע גרניום ומרווה עשבוניים, גלבנום ירוק וחריף ונגיעת יסמין שקטה ברקע.
• בסיס אזוב אלון ווטיבר אדמתיים, עם ארז, עץ סנדל וענבר שמשאירים ריח של סבון גילוח איכותי.

ביצועים בשטח

כמה זמן הוא מחזיק?

ביצועים סבירים לטואלט, בלי הפתעות לטובה או לרעה:

הפתיחה העשבונית מורגשת בבירור בשעה הראשונה, ואז הבושם נרגע לענן יבש של אזוב ועץ שנשאר קרוב לגוף. אחרי חמש-שש שעות הוא כבר עניין אישי — מי שעומד לידך ירגיש אותו, מי שבקצה החדר לא.

מתי הכי מתאים לשים אותו?

הסיטואציות הנכונות

הוא מעדיף אור יום ושולחן עבודה על פני רחבת ריקודים:

עונה

אביב וסתיו הם השיא שלו. גם בקיץ הוא עובד בזכות היובש, אבל בחורף הקר הוא עלול להרגיש קצת רזה.

אירוע

משרד, פגישת עבודה, חתונה ביום, ארוחה עם ההורים. לדייט או לערב במועדון הוא קליל וקלאסי מדי — שם עדיף משהו חם ומתוק יותר.

הווייב

גבר מסודר שלא צריך להסביר את עצמו. בוגר, נקי ומעט רשמי — ובעיני חלק מהאנשים, מעט "של פעם".

בשורה התחתונה

שווה את הכסף?

כן — אבל רק אם אתם אוהבים את הסגנון.

במחיר שלו, אגואיסט פלטינום הוא אחת העסקאות הטובות של שאנל: איכות גבוהה, ריח ייחודי בנוף של היום ועמידות הגונה. מי שמחפש בושם מודרני, מתוק או מחמיא במיוחד בערב — כדאי שיריח אותו על העור לפני שקונה, כי הוא ירגיש חמור מדי לרבים.