25 שנה בשלוש תחנות
איך הוא הפך לקלאסיקה
- 1999 קליס בקר יוצרת זר פרחים לבנים ופירות, בבקבוק אמפורה בהשראת שרשראות הצוואר של נשות המסאי.
- 2004 שרליז ת'רון הופכת לפנים של הבושם, וקמפיין הזהב שלה הופך לסמל.
- היום הגרסה הנוכחית בהירה ופרחונית יותר, עם פחות פירות ויותר יסמין ואילנג.
הפרחים, אחד אחד
מה מרגישים על העור
אילנג-אילנג
הפתיחה. טרופי, קרמי וקצת בננתי, והוא נותן לז'אדור את הזוהר שלו.
ורד דמשק
לא ורד רומנטי וכבד, אלא ורד בהיר ונקי, שמחבר בין האילנג ליסמין.
יסמין סמבק
לב הבושם. לבן, חושני ועשיר, והוא זה שנשאר על העור גם אחרי שש שעות.
"ז'אדור לא מנסה להיות בושם מעניין. הוא מנסה להיות בושם יפה, ובזה אין לו מתחרים."
עמידות והקרנה
בפועל
בשעתיים הראשונות שומעים אותו מסביב לשולחן. אחר כך הוא נרגע לענן פרחוני ונעים שנשאר עד הערב.
בשורה התחתונה
עדיין שווה?
כן, במיוחד כבושם ראשון של דיור.
מי שמחפשת בושם פרחוני חגיגי שמתאים כמעט לכל אירוע לא תטעה עם ז'אדור. מי שרוצה משהו מתוק וחושני יותר מאותו בית יכולה לבדוק את אדיקט, ומי שרוצה משהו כהה יותר תמצא אותו בהיפנוטיק פואזון.
Dior J'adore
עמוד המוצר המלא · גדלי בקבוק · נוטות ודירוגים



תגובות (2)
ז'אדור היה הבושם של החתונה שלי לפני חמש עשרה שנה, ועדיין יש לי בקבוק. מסכימה שהגרסה של היום בהירה יותר.
יפה, אבל אני מרגישה שכל אישה שנייה במשרד שמה אותו. עברתי לבושם פחות מוכר, ואני עדיין מתגעגעת אליו לפעמים.