דלינה היא כבר לא בושם אחד. היא משפחה.

לפני שבודקים את המקור, כדאי להבין מה ההבדל בינו לבין הגרסאות שיצאו אחריו, ואז לראות איך הוא מתנהג על העור.

המשפחה

דלינה, Exclusif ו-La Rosée

Delina המקורית

ליצ'י, ריבס וורד טורקי על קשמירן ומאסק. המאוזנת מכולן, וזו שהכי מתאימה ליומיום.

Delina Exclusif

עמוקה וכבדה יותר, עם יותר לבונה, פירות ועצים. מתאימה לערב ולחורף, ופחות לעבודה.

Delina La Rosée

הגרסה הקלה, מימית ורעננה יותר. נעימה לקיץ, אבל עם עמידות נמוכה בהרבה.

ציר הזמן

יום אחד עם דלינה

שני ריסוסים בשמונה בבוקר:

• 8:00 ליצ'י וריבס, מתוק-חמוץ ובהיר מאוד. ההקרנה כאן בשיא.
• 9:30 הורד נכנס, ורוד וטרי, עם האדמונית. השלב שבו אנשים מתחילים לשאול.
• 15:00 ורד רך על קשמירן ומאסק. פחות רועש, אבל עדיין מורגש בחיבוק.
• 22:00 שארית מאסקית נקייה, עם רמז של ורד על הצעיף.

עמידות והקרנה

כמה היא באמת חזקה?

ריסוס אחד מספיק למשרד, שניים לערב. שלושה זה כבר בושם שכל הקומה יודעת עליו.

מול Baccarat Rouge 540

שתיהן מוכרות כבשמים "שממלאים חדר", אבל הן שונות לגמרי. בקרט רוז' אוורירית, מינרלית ומתוקה כמו סוכר שרוף. דלינה פרחונית, ורודה ופירותית. מי שמחפשת ורד תבחר בדלינה.

בשורה התחתונה

שווה את ההייפ?

כן, כמעט תמיד. רק לא אם את רוצה להיות היחידה בחדר שמריחה ככה.

דלינה היא בושם מצוין, מלוטש ועמיד, עם ורד שעובד על הרבה סוגי עור. החיסרון היחיד שלה הוא ההצלחה עצמה. אם זה לא מפריע לך, היא אחת ההשקעות הבטוחות בעולם בשמי היוקרה לנשים.