הדבר הראשון שמרגישים הוא שאין כאן סוכר. הבושם בנוי על אבן, מלח וצמחים יבשים, וזה מה שמבדיל אותו מרוב מה שמגיע היום מהקטגוריה הגברית של בתי האופנה.

לבשתי אותו שבועיים: בישיבות בבוקר, בארוחות צהריים ובשני ערבים עם חברים. רציתי לדעת אם הנקיות היא יתרון או שהוא פשוט חסר אופי. התשובה שלי באמצע, ואני אסביר.

איך הוא מריח בפועל

מהמלח אל האפר

בריסוס הראשון מרגישים עיר בשעה שמונה בבוקר, אחרי שהסתיים הגשם. עשר דקות אחר כך מתחילה העבודה האמיתית:

• פתיחה תווים מינרליים, עלה סגול ומלח נותנים ריח כמעט מתכתי, בקצה ירוק ומריר. זה החלק שבו מחליטים אם אוהבים אותו, כי הוא מכיל רגע סבוני קטן שמעורר מחלוקת.
• אמצע בתוך חצי שעה ג'ינג'ר ומרווה מוסיפים חריפות נקייה ועשבוניות יבשה, והבושם נהיה פחות קר ויותר אנושי.
• בסיס ורטיבר ותווים עציים יושבים נמוך ויבש על העור, בלי שום מתיקות, ונשארים כשהמלח כבר נעלם. זה החלק שאני הכי מעריך בו.

ביצועים בשטח

עמידות בינונית, הקרנה מתונה

כאן הוא פחות מרשים, וכדאי להגיד את זה ישר. המספרים שלי, שדומים למה שמדווחים רוב העונדים:

ביום של שלושים ושש מעלות הוא נעלם בשלוש שעות והייתי חייב לרסס שוב. בבוקר אביבי של שמונה-עשרה מעלות הוא החזיק כל יום עבודה בלי בעיה. הבושם הזה אוהב טמפרטורה מתונה.

מה פחות עובד

כמה הסתייגויות הוגנות

אני אוהב אותו, אבל יש תנאים. אלה שלוש הטענות שחוזרות אצל מי שהתאכזב:

הפתיחה הסבונית

העלה הסגול והמלח נשמעים לפעמים כמו ג'ל רחצה יוקרתי. מי שרגיש לזה יכול להתעצבן בעשר הדקות הראשונות, ואחר כך זה נרגע.

חלש בחום

בקיץ הישראלי הוא מתאדה מהר ולא מקרין. אם אתם מחפשים משהו שמלווה אתכם עד הלילה, האינטנס של אותו קו או בושם אחר יעשו עבודה טובה יותר.

שקט מדי למי שאוהב דרמה

הבושם לא משנה כיוון באמצע, ומי שאוהב להרגיש סיפור בעור יגלה שחסר לו כאן מתח. הוא כן נעים, פשוט לא מפתיע.

בשורה התחתונה

אז האם לקנות?

אם אתם עובדים בין אנשים ורוצים ריח נקי, כן. אם אתם רוצים הצהרה, חפשו במקום אחר.

לדעתי הוא שווה את מחירו בעיקר כבושם משרדי ויומיומי, אבל לא כבחירה שלך לערב מיוחד. ההשוואה לאינטנס היא החשובה: האדט הזה נקי יותר, האינטנס עמוק יותר, ושווה לנסות את שניהם על העור לפני רכישה.