מדובר בגרסה הגברית של קו Diamonds של ג'ורג'יו ארמני: Emporio Armani Diamonds for Men. הבושם לקח את רעיון ה"נוצץ" שהתפרסם בגרסה הנשית, ניגב ממנו את כל המתיקות, והשאיר עצים יבשים עם לב של קקאו מריר.

הוא הושק ב-2008, נשאר בקטלוג כמעט שני עשורים, ועדיין עולה בכל דיון על "בשמים עצי-תבליניים ששווים את הכסף". השאלה היא אם המוניטין הזה עומד מול השוק של היום.

עץ, פלפל, קקאו

שבעה תווים, אפס מיותרים

הפרפיומר ז'אק קאבלייה בלטרוד בנה כאן הרכב קצר ומדויק — שבעה תווים בסך הכל, בלי שום דבר מיותר. כך הוא מתפתח:

• פתיחה ברגמוט ועץ גוואיאק. הברגמוט נותן שנייה של רעננות הדרית, ומיד אחריו נכנס הגוואיאק — עץ שרפי ויבש עם נגיעה מעושנת. זה מהלך לא שגרתי: רוב הבתים שומרים גוואיאק לבסיס, כאן הוא כבר בריסוס הראשון.
• אמצע פלפל סצ'ואן, ארז וווטיבר. הפלפל מוסיף עוקץ חד וכמעט מנטולי שמחזיק את הבושם ער, הארז מייבש אותו כמו שבבי עיפרון, והווטיבר מכניס נגיעה ארצית ועשבונית. השילוב הזה הוא הגדרה של "עצי גברי", רק בגרסה רזה יותר מזו של שנות התשעים.
• בסיס קקאו וענבר. פה קורה הדבר שבגללו זוכרים אותו — לא שוקולד מתוק, אלא קקאו מריר ואבקתי שמתיישב על העצים. הענבר עוטף הכל בחמימות שרפית ומאריך את הנוכחות. הסיומת מזכירה יותר קופסת סיגרים פתוחה מאשר קינוח.

ביצועים בשטח

שקט, אבל נשאר

פה צריך להיות כנים: זה אאו דה טואלט, לא אקסטרה. אל תצפו שהוא ימלא לכם את החדר. מה שכן, הוא נצמד לעור יפה מאוד ומחזיק שם הרבה יותר ממה שהריכוז מרמז:

בשעתיים הראשונות יש נוכחות סבירה, ואחר כך הוא הופך לבושם צמוד-עור שמלווה אתכם בשקט. על הבגדים הוא שורד בקלות ליום המחרת. אם אתם מחפשים משהו שמכריז על עצמו מהצד השני של החדר — זה לא זה. אם אתם מחפשים משהו שאתם נהנים ממנו לעצמכם ושמי שמתקרב אליכם מקבל, הוא עושה את העבודה מצוין.

מתי הכי מתאים לשים אותו?

מהמשרד עד הדייט

הוא יבש, חם ומאופק — מה שהופך אותו לגמיש בהרבה מרוב הבשמים בקטגוריה. כך הוא משתלב בשבוע רגיל:

עונה

סתיו וחורף בעיקר, אבל בניגוד לאמברים הכבדים הוא שורד גם ערב אביבי קריר. הקקאו נפתח יפה כשהטמפרטורה יורדת; בחום של אוגוסט הוא נהיה חנוק.

אירוע

דייט, ארוחת ערב, ערב בעיר — וגם משרד, כי ההקרנה המאופקת שלו לא מציקה לאף אחד. הוא עובד באותה מידה בישיבת בוקר ובבר בערב.

הווייב

משדר בגרות, איפוק ותשומת לב לפרטים — לא ווייב של "תסתכלו עליי". זה בושם של מישהו שכבר לא צריך להוכיח כלום.

בשורה התחתונה

למי הוא שווה?

למי שמעריך איפוק ועצים יבשים, מאוד. למי שרוצה מחמאות ברחוב, פחות.

בושם דיאמונדס פור מן הוא לא מפלצת הקרנה ולא בושם מחמאות אוטומטי, ומי שקונה אותו בציפייה לזה יתאכזב. מה שהוא כן: הרכב עצי-תבליני יבש, נקי ומדויק, עם סיומת קקאו-ענבר שכמעט אין לה מקבילה בטווח המחיר הזה. למי שמחפש בושם ערב בוגר בלי המתיקות הגורמה הכבדה של העשור האחרון — זו קנייה חכמה במיוחד.